<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ז ח"א</h1>
<h2>דף נז:</h2>
שותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר של שניה' שאין בה דין חלוקה ואפילו שאינו יכול לעכב עליו מליכנס בחצר כיון שאין בה דין חלוקה מ"מ יכול לאסור עליו קמא בתרא. שותפין שמחלו להם מוכסים המכס בשביל בקשת אחד מהם אף על גב שבקש בשביל עצמו הכל לאמצע ואם אמרו מוכסים בשביל פלוני אנו מוחלין בלא בקשה כלל הרי הוא של אותו פלוני ורבי' שמחה הקשה פשיטא ברישא כי היכי הוא לאמצע ופיר' כי רישא מיירי שבקש אחד מהם למחול לו ומחלו לאמצע כאלו הוא שלוחם ואם אמרו בשביל פלוני מחלנו כלומר מעצמם אמרו כך בלא שום פיוס שלא פייס אותו פלוני אז הוא של אותו פלוני קמא. שותף שאמר לחבירו קנה חטים לעסוק בשותפות וקנה שעורים אם פיחתו פיחתו לו פי' שהוזלו ואם הותירו הותירו לאמצע וחולקין השבח קמא [ק"ב ע"ב]. שותפין שעמד עליהם גייס ובזזם ועמד אחד מן השותפין והציל הציל לאמצע אם לא אמר כלום אפילו אין יכולין להציל כי לא פלג מאחר שלא אמר כלום ואם אמר לעצמי אני מציל כבר פלג. ואם יכולין להציל אם הציל חלקו לעצמו הציל ואם הציל יותר הרי הוא של שותפין אם אינם יכולין להציל כל מה שהציל לעצמו הציל קמא.
<h2>דף קמד:</h2>
שותף שנפל לאומנות המלך פי' לגבאי המלך וכיוצא בו נפל לאמצע בין לרווח בין להפסדא. חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו והוא שחלה בפשיעה וברפואה שיש לה קצבה כגון צנים פחים כלומר חמימות וקרירות שהיה יכול לשמו' עצמו אבל חלה באונס או ברפואה שאין לה קצבה מתרפא מן האמצע. וכתב הרשב"א כשחלה באונס מתרפא מן האמצע דוקא שהוא לבדו מתעסק באותו אומנות ושאר השותפין בטלים ונוטלין חלק בריוח אבל שני שותפין שמתעסקין באומנות או בסחורה וחלה אחד מהם אפי' באונס נתרפא משל עצמו בתרא. שותפין ששאלו וחייבי' לשלם וכן אחד שיש לו תביעה אצל שנים האחד אין יכול לומר אני אשלם חלק אלא כל אחד מהם מחוייב בכל וממי שירצה ישלם הכל מציעא.
